חלק משורת ההטבות הניתנות על ידי הביטוח לאומי היא קצבת ניידות. הזכאים לקצבה הינם מוגבלי ניידות הסובלים מנכות ברגליהם ובשל כך הם מוגבלים בתנועה, או הורה לקטין המוגבל בניידות, אפוטרופוס וגם לבן או בת זוג שמוגבל בניידות כאשר הם בעלי רכב בלבד. מי שאין ברשותו רכב יכול גם כן לקבל את הקצבה לצורך מימון הוצאות של ניידות. הקצבה ניתנת להם במטרה לאפשר חיים עצמיים ולהשתלב בחיי הקהילה.

מי קובע את המוגבלות בניידות?

את המוגבלות בניידות קובעות ועדות רפואיות מטעם משרד הבריאות. המוגבל בניידות מגיע לוועדה רפואית בה משתתפים אורתופד או נוירולוג תלוי בסוג המוגבלות ולאחר מכן הוועדה מעריכה את הדברים הבאים:

 

מוגבל בניידות שיש לו רישיון נהיגה צריך לקבל מינימום 40 אחוזי מוגבלות ומי שאין ברשותו רישיון, הועדה הרפואית צריכה לקבוע לו מינימום 60 אחוזי מוגבלות ושיש לו מורשה נהיגה שמסיע אותו. לאחר שהמוסד לביטוח לאומי אישר את הבקשה לביטוח לאומי גמלת ניידות, התובע זכאי לקבלת התשלום באופן רטרואקטיבי החל מהחודש בו הגיש את התביעה, זאת אומרת, אם הוא הגיש אותה בחודש ינואר ורק בחודש מרץ התביעה התקבלה, הוא יהיה זכאי לקבל את התשלום באופן רטרואקטיבי עוד מחודש ינואר מתי שהוא התחיל את התהליך וזה בתנאי שבמשך כל התקופה התקיימו כל התנאים המזכים.

אילו תביעות ובקשות ניתן להגיש במסגרת קצבת ניידות ביטוח לאומי ומהם הליקויים שעליהן ניתן להגיש בקשה?

ישנם בעיות בריאותיות כאלה ואחרות המונעות מהאדם להתנייד ולקיים אורח חיים רגיל ועצמאי ועליהם ניתן להגיש בקשה לביטוח הלאומי כמו:

  1. שיתוק  – שיתוק מלא או בדרגה בינונית באחד הגפיים או שניהם יחד הפוגעים בכושר ההתניידות.
  2. קטיעות – מקרים של קטיעות רגליים, ברכיים שוקיים בהתאם להסכם הביטוח הלאומי.
  3. קשיונות – מצבים של קשיונות מולטים או דו צדדיים בהתאם לאחוזי המוגבלות המוסכמות על הביטוח הלאומי.
  4. נקיעות פתולוגיות – נקיעות מלידה במפרק הירך או בברך עם קרע של שתי רצועות ומעלה.
  5. הגבלות בכושר תנועת המפרקים או החלפתם.
  6. קיצור גפה – קיצור גפה תחתונה ב – 15 ס"מ ומעלה.
  7. תהליך של אי ספיקה היקפית בעורקי הגפיים התחתונות.
  8. הפרעות במערכת כלי הלימפה באחת מהגפיים הגורמות לאלפנטיאזיס כאשר זה מגביל באופן ניכר את התנועה בירך או במפרק הברך.
  9. מומים מלידה – מומים מלידה הגורמים לאחד מהליקויים הנ"ל.
  10. קומה נמוכה – קומה נמוכה באופן חריג הפוגעת בתנועה אם זה מום מלידה או כתוצאה מליקוי רפואי מסויים.

סוגי קצבת ניידות

קצבת ניידות לבעלי רכב – בעלי רכב הסובלים ממגבלות תנועה זכאים לקצבה בהתאם לקיום הדרישות הבאות:

קצבת ניידות לחסרי רכב – אנשים מוגבלים שאין להם רכב זכאים לקצבה אם הם עומדים בקריטריונים הבאים:

קצבת ניידות לקטינים – הזכאות מותנית בהתאם לקיום הדרישות הבאות:

קצבת ניידות – מי זכאי לרכב נכה?

יש לעמוד במספר קריטריונים (לפחות אחד מהם) על מנת להיות בעלי זכאות לתג של חניית נכה:

כיצד מגישים בקשה לתביעת קצבת ניידות?

אופן תהליך הגשת הבקשה לתביעת קצבת ניידות ביטוח לאומי הוא כזה:

    1. מגישים בקשה לוועדה רפואית מטעם משרד הבריאות לצורך בדיקה וקביעת אחוזי מוגבלות בניידות בצירוף מסמכים מתאימים.

בעלי רישיון נהיגה צריכים לצרף את הטפסים הבאים:

    • צילום פוליסת ביטוח בתוקף ורישיון נהיגה בתוקף כולל פירוט ההגבלות בנהיגה.
    • תלושי משכורת של 3 חודשים אחרונים לפני מועד הגשת התביעה.
    • חייל בתקופת שירות צריך להביא אישור מהצבא על שירותו ועל זמן מועד השחרור.
    • חתימה על כתב התחייבות למוגבל בניידות.

חסרי רכב צריכים להגיש את הטפסים הבאים:

2. קבלת הודעה על החלטת הוועדה – לאחר קביעת אחוזי המוגבלות יש להגיש תביעה לקבלת הטבות בהתאם להסכם ניידות. במידה ולא מרוצים מההחלטה ניתן לערער על ההחלטה תוך 60 יום.

3. כאשר נקבעים אחוזי מוגבלות המזכים בקצבה, ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקצבת ניידות.

4. הזקוקים לרכב מיוחד יופנו לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים לצורך קביעת רכב מיוחד ואביזרים מיוחדים שיותאמו למגבלה.

5.קבלת הודעה על החלטת המוסד לביטוח לאומי.

6. במידה ולא מרוצים מהחלטת המוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש ערעור בתוך שנה מיום קבלת ההחלטה שעליה מערערים.

7. במידה וחלה החמרה במצב הרפואי, ניתן לעבור ועדה רפואית חוזרת.

 

מי זכאי לקצבת ניידות? תנאי הזכאות לגמלת ניידות

הזכאים מטעם ביטוח לאומי לגמלת ניידות צריכים לעמוד בתנאים הבאים:

איך נקבע גובה הגמלה וההטבה?

גובה קצבת ניידות נקבע בהתאם למספר תנאים:

מתי ניתן להגיש תביעה על החמרה במצב הרפואי ואיך?

כאשר חלה החמרה במצב הרפואי ניתן להיבדק שוב על ידי הוועדה הרפואית. במידה וחלפה שנה מהבדיקה הקודמת, יש להגיש בקשה לבדיקה על ידי שליחת טופס בקשה לבדיקה רפואית ללשכת הבריאות לצורך קביעת מוגבלות בניידות יחד עם מסמכים רפואיים עדכניים. אם עדיין לא חלפה שנה מאז הבדיקה האחרונה בוועדה הרפואית או בוועדת הערר של לשכת הבריאות, יש לפנות לביטוח לאומי ולצרף מסמכים רפואיים עדכניים ביותר. רופא המוסד לביטוח לאומי יבדוק אם אכן חלה החמרה במצב. אם הוא קובע שחלה החמרה, מעבירים את הבקשה למשרד הבריאות. חשוב לציין שבבקשה לבדיקה חוזרת, הועדה רשאית לקבוע אחוזי מוגבלות נמוכים מאלה שנקבעו בעבר ואף לשנות את ההחלטה לגבי שימוש והזדקקות לכיסא גלגלים.

מתי כדאי לערב עורך דין המתמחה בנושא?

במקרה של הגשת תביעה על החמרה במצב הרפואי מומלץ להיוועץ עם עורך דין לתביעות ביטוח לאומי טרם הגשת התביעה. חשוב לפנות לעורך דין מיומן בייצוג וליווי בתביעות ובוועדות רפואיות על מנת לבדוק האם המסמכים העדכניים אותם רוצים לצרף מספיקים להוכיח החמרה במצב ובמקרים מסוימים עורך הדין ממליץ לצרף חוות דעת רפואית של רופא מומחה לצורך ביסוס החמרת המצב. כאשר פונים לאיש מקצוע מומחה, מגדילים את הסיכויים לקבלת אחוזי נכות גבוהים יותר ולא חלילה להיקלע למצב בו הוועדה תקבע אחוזי נכות נמוכים יותר מבעבר.

השאירו פרטים

לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות

פנו אלינו לקבלת

ייעוץ אישי ללא התחייבות

כל השדות הינם שדות חובה. לחיצה על "שלח" מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של החברה.