הגדרת אדם כסיעודי
על מנת שאדם יוגדר כסיעודי, בין אם על ידי גורם פרטי בו הוא מבוטח ובין אם על ידי גורם מוסדי דוגמת הביטוח הלאומי, נערך בעניינו מבחן יכולת תפקודית. תוצאות המבחן יהיו נקודת המוצא לקביעת מנגנוני פיצוי עבור אותו אדם במסגרת בירור תביעות סיעוד.
נתונים הנבחנים במסגרת מבחני יכולת
מבחני יכולת נועדו לדרג את מידת תפקודו של האדם אשר מבקש להיות מוגדר כסיעודי, והם כוללים את בחינת יכולתו לבצע מטלות בסיס כגון יכולת להתלבש לבד, להכין לעצמו ארוחות, לנוע ולהתנייד ממקום למקום באופן עצמאי, להתקלח ולעשות צרכים ללא סיוע. ככל שיכולתו לבצע את המטלות הללו מוגבלת, הוא עשוי לזכות בהגדרה של חולה סיעודי לצורך קבלת פיצוי וקצבה.
מחלה קוגניטיבית כמקור להכרה בסיעודיות
ישנם מקרים נוספים בהם יוכר אדם כסיעודי, שמקורם בפגיעה בקוגניציה. כך למשל במקרה של מחלת האלצהיימר או מחלת הדמנציה. חולים אלו עשויים אמנם לבצע מטלות בסיס מסוימות אולם הם זקוקים לליווי צמוד בשל הפגיעה באוריינטציה הסביבתית הנגרמת כתוצאה ממחלות אלו, והסיכון הנובע לכך לביטחונם וחייהם.
צרכי אדם סיעודי
הצרכים של אדם סיעודי הם רבים ומגוונים ונגזרים ממידת תפקודו. אדם אשר מצוי ברמת תפקוד נמוכה, זקוק למטפלת צמודה, גורם שידאג לביצוע קניות עבורו, ידאג לנהל את ענייניו הפיננסיים ולשם עבורו את החשבונות השונים. כמו כן, הוא זקוק לליווי לטיפולים רפואיים, רכישת תרופות ובמקרים מסוימים גם רכישת ציוד רפואי הכרחי.
מדובר בהוצאות כבדות משקל אשר עשויות להיות כנטל על האדם הסיעודי וסביבתו למשך שנים ארוכות. היותו של אדם סיעודי אינה שמורה רק לשנות הזקנה ואדם עשוי להפוך לסיעודי גם כתוצאה מתאונת דרכים או מום מולד שעשוי להופיע בגיל צעיר מאוד.